רובנו כבר מתעדים את כל זיכרונותינו במכשירים חכמים. העיתונות הופכת ממודפסת לדיגיטלית ולמען שימור ההיסטוריה ובמטרה להנגישה לכולם, נוצרה הספריה הדיגיטלית שלוקחת את הקורא למסע בהיסטוריה עם ספרים ואוספים שונים לאורך ההיסטוריה היהודית שלנו.
התעוררות מאוחרת בגיל צעיר אנחנו לא מתעניינים בהיסטוריה שלנו או של המשפחה שלנו. כל דבר נראה לנו מעייף, משעמם ולא קשור אלינו. אם מדברים איתנו על היסטוריה של מדינת ישראל בכלל זה גורם לנו להסב את הראש, זה נראה לנו משהו ממחוזות הלימוד בבית הספר, לא משהו שרוצים לקרוא עליו בזמננו הפנוי. כשגדלים קצת ומתבגרים, מבינים דבר אחד חשוב: מה שהיה, הוא שיהיה. ההיסטוריה שלנו זה אנחנו. ההיסטוריה היהודית באה ללמד אותנו משהו, ואם אנחנו לא נקרא ונדע, ויותר מזה – נפיק לקחים – אנחנו לא לא נדע שום דבר על עצמנו. כי המהות שלנו זה לא רק לא ללכת לעבודה, לראות הישרדות בטלוויזיה ללכת לישון וחוזר חלילה. יש לנו היסטוריה יהודית מפוארת, שמלאה בענקי רוח שהשפיעו על ההיסטוריה כולה. אנחנו צריכים להיות גאים במורשת שלנו, ולאמץ אותה לחיקנו. ללמוד אותה. ללמד אותה.
קריאה דיגיטלית מאפשרת לכם לקרוא בכל מקום הספרייה הדיגיטלית מאפשרת לכם לקרוא 1100 כותרים של ספרים מכל ההיסטוריה של היהדות. וכשאנו אומרים מכל ההיסטוריה, אנחנו בהחלט מתכוונים לכך, כי הכותרים שיש במאגר הספריה דיגיטלית של הספרייה הלאומית, הם מהתקופה שרק יצאו הספרים הראשונים לאור. אז מה מיוחד בקריאה דיגיטלית? בואו נתחיל בכך, שכותר דיגיטלי ניתן לקרוא בכל מקום. אתם יכולים להתחיל את הקריאה במיטה שלכם, להמשיך אותה בבוקר כשאתם ברכבת בדרך לעבודה או ללימודים, להמשיך אותה בעבודה, כשאתם רכונים מול המחשב ואף אחד לא משער בדעתו שאתם בכלל קוראים ספר, וכן, אתם יכולים להמשיך את הקריאה גם בערב, במיוחד אם נתקעתם באיזה דייט משעמם במיוחד. היתרון הענק הוא, שכאשר אתם קוראים ספר דיגיטלי אתם פשוט יכולים להיכנס מכל מכשיר ולהמשיך לקרוא אותו. למשל, אתם תקועים באיזה שהוא מקום וצריכים להעביר איזו שעה. לא עלה בדעתכם לגרור ספר שאתם באמצע קריאה שלו, אבל אם אתם באמצע קריאה של ספר דיגיטלי זה מאד פשוט – אתם נכנסים מהפלאפון או מכל מכשיר אחר – וממשיכים לקרוא לכם בכיף, מעבירים שעה בלי לשים לב בכלל ובטח בלי לבזבז זמן.
האם זה נוח? האם יש לי מבחר? לגבי הנוחות, קריאה ממסך היא עניין של הרגל. אנשים עד גיל מסוים כבר בקושי זוכרים מה זה לקרוא עיתון או ספר מודפסים. הם רגילים לצרוך את כל מנות החדשות, אקטואליה ובידור שלהם מהמסך הקטן שלהם, הפלאפון, המחשב או כל אמצעי אחר. בגילאים יותר מבוגרים זה סיפור אחר, למרות שאנו מתחילים לראות יותר ויותר אנשים מבוגרים, לפעמים מבוגרים מאד, שמגיבים בכתבות החדשותיות, באייטמים של הבידור – אנשים פשוט מחוברים למסכים שלהם גם בגילאים מבוגרים. לכן, מבחינת הנוחות, כשמתרגלים שאפשר לקרוא מכל מקום, מתי שמתחשק, בלי להיסחב עם הספר פיזית – אין ספק שקשה לחזור אחורה לדפים המודפסים. מה גם שבנושאים של אקטואליה, התרגלנו לקבל את החדשות שלנו מאד מעודכנות – כל ידיעה חדשותית מתעדכנת מיד כשקורה משהו, בניגוד לעיתון שמודפס ערב לפני צאתו, והכותרת שלו לפעמים פשוט לא רלוונטית כי כל כך הרבה קרה מאז שהודפס.
